מיצוב בהדבקת נייר אל גב נייר עבודת קליגרפיה או ציור 

Paper mounting of a calligraphy or painting work

מאת: גיא רוזנר

בסיום עבודת מכחול, בין אם זו קליגרפיה יפנית או ציור נוף סיני, יש לקבע את נייר הוואשי עליו נעשתה היצירה על גבי נייר וואשי נוסף. הקיבוע נעשה בהדבקה, נקרא Backing או Mounting בפי העוסקים בזה ונעשה כפי שאומר שמו – הדבקת נייר אל גב נייר היצירה. המטרה של הדבקת הנייר האחורי היא לחזק ולעבות את עמידות נייר היצירה העדין (או של המשי, במקרים מסויימים) אך בעיקר – להבליט לעין את כל גווני הגוונים של הדיו (או צבעי המים) של היצירה. 
בנייר וואשי הכלל אומר כי הצד החלק הוא פני-הנייר (הצד הקידמי), בעוד שהצד המחוספס הוא גב-הנייר (הצד האחורי). יצירות מכחול על נייר וואשי נהוג שתהיינה על הצד הקידמי החלק. בהדבקה מסורתית תמיד יהיה הנייר האחורי דומה בסוגו ובגודלו לנייר היצירה.

ביצוע ההדבקה יכול להתבצע בשתי שיטות :

1. רטובה - שיטת ההדבקה הקלאסית מדורי דורות שנהוגה גם כיום בכל עולם אמנויות הקליגרפיה והציור של המזרח הרחוק. שיטה זאת איננה פשוטה, דורשת הכנת דבק ומיומנות הדבקה מבוססת על ניסיון רב. היא ממושכת יחסית, הן במשך הביצוע שלה (חצי שעה לפחות) והן בזמן הייבוש של העבודות (יומיים-שלושה לפחות), מאידך היא זולה משמעותית משתי השיטות (כ-1-3 ש"ח למטר רבוע).

2. יבשה  - שיטת הדבקה מודרנית של כ-20 שנה אחרונות בסין וביפן, שנותנת תוצאות דומות ללא הכנת דבק (אם כי לא ידוע שהיא גם בשימוש אצל רסטורטורים במוזיאונים ובבתי אומן ברמה גבוהה). למרות שהיא יקרה יותר (כ-30 ש"ח למטר רבוע), היא צוברת פופולריות רבה בשל פשטותה, נוחיותה ומהירותה, כדרך ההדבקה שנשלמת בתוך דקות ספורות שלאחריה העבודה מוכנה מייד למסגור.

  1. הדבקה רטובה

הכנת הדבק

 רקע: קמח הדבק האיכותי ביותר הוא קמח החיטה, ולאחריו קמח האורז ולבסוף קמח התירס. כולם חומרים טיבעיים, אך דרגות החימצון שלהם שונות, כאשר קמח חיטה נטול PH (כמו של Lineco) נחשב להטוב מכולם, שהוא מצהיב הכי פחות את הנייר והאדיש ביותר לדיו ולצבעי המים לאורך השנים, בהשוואה לקמח התירס שמצהיב את הנייר וגורם לדהיית צבעים בקצב המהיר מכל שאר סוגי הקמחים. 

  :חומרים 

  • X כפיות שטוחות של קמח איכותי (קורנפלור של גלעם או חיטה של Lineco)  : חומר הדבק   

  • סיר קטן (או פינג'אן בינוני) עשוי ניירוסטה                                              : לבישול הדבק

  • כף עץ שטוחה, רצוי עם ידית ארוכה                                                        : לערבוב ולסינון הדבק

  • מסננת צפופה מפלסטיק (נפה לקמח)                                                       : לסינון הדבק

  • ׂקערת זכוכית נאטמת (תכולה של 3-4 כוסותׂ)                                            : להכלת הדבק

 ביצוע: אל תוך סיר הניירוסטה נקי - יש להוסיף על כל כוס מים קרים אחת - כפית שטוחה של קמח ולערבב היטב את הקמח במים. אין להוסיף שום חומר נוסף (מלח וכדומה). כל כוס יכולה להספיק ל-10 עד 15 עבודות קטנות או לתמונה אחת באורך של מטר רבוע. יש לבשל את תכולת הסיר על אש קטנה, תוך בחישה מתמדת של הדבק עם כף העץ, עד להופעתן של בועות הרתיחה הראשונות. עם התחלת הרתיחה יש להוריד את הסיר מן האש ולהניחו בצד להפסקת הרתיחה. עם שוך הבועות יש להחזיר הסיר לאש ושוב כמעט להרתיח את הדבק פעם אחת נוספת. הדבק צריך להיראות חצי שקוף במרקם חלבי וחלק לגמרי. אם הדבק סמיך מדיי – ואת זה ניתן לראות לאחר שהדבק התקרר – יש להוסיף מעט מים. אם במהלך הקירור מופיע קרום על פני הדבק – זה רגיל וצפוי ויש להתעלם מכך.

לאחר הקירור נוזל הדבק – יש לסנן את הדבק דרך המסננת מן הסיר לקערת הזכוכית. בעזרת כף העץ יש לסנן את כל תכולת הדבק, כולל מיסוס של גושים או קרומים שנותרו על רשת המסננת. רצוי לסנן שוב כל כמות הדבק עד שנוזל הדבק חלק לגמרי והומוגני לחלוטין, וכך יודעים כי הדבק מוכן לשימוש. את קערת הזכוכית יש לאטום במכסה, רצוי במכסה ואקום, כדי למנוע זיהום הדבק לקראת ההדבקה. 

לעיתים מאחסנים את הדבק לשימוש מאוחר יותר, ואז חובה לאחסנו בקירור. אין להותר את הדבק בחוץ יותר מ-5 שעות בטמפרטורה מעל 20 מעלות צלסיוס. אם הדבק התמצק במהלך בזמן הזה – רצוי לסננו שוב במסננת, ולוודא שהדבק ישוב להיות חלק ומוכן לשימוש. אין לאחסן דבק יותר מארבעה ימים. לאחר משך זמן זה או באם יש ריח של חומציות הקלה ביותר - יש לזרוק את הדבק ולהכין דבק חדש.

ההדבקה

  חומרים

  • נייר היצירה כשהוא יבש לחלוטין (לפחות 3 ימים לאחר סיומה)

  • נייר לבן הגדול ב-2 ס"מ לפחות בכל צד יותר מגודל נייר היצירה

  • קערת דבק טרי, נקי ומסונן היטב

  • סרגל באורך של רוחב נייר היצירה

  • מברשת שטוחה רחבה ודקה, אפשר גם שיער סינתטי 

  • מברשת שטוחה רחבה ודקה, עם שיער ארוך ורך במיוחד (כבש) 

  • מברשת שטוחה רחבה ועבה, עם שיער קצר וחצי-גמיש (זנב סוס) 

  • מרסס-מים קטן ואיכותי עם יכולת התזת ערפל מים 

  • נייר סופג איכותי (שאינו מתפורר, כמו נייר מגבת) 

  • גיליון נייר עבה שלא יכול להיקרע בלחץ, אפשר קרטון רגיל

  • סכין מאורכת קהה וישרה (ללא שיניים) עם חוד חד 

  • קרטוני ביצוע גדולים (ייבוש אופקי), או
    משטח אנכי חלק ונקי(ייבוש אנכי)

 תהליך ההדבקה

 הכנה: יש להכין משטח נקי, יבש וחלק ללא שום פגמים (כמו פורמייקה), שיהיה מספיק גדול ורחב להדבקת כל גודל של עבודה או נייר. על המשטח הזה נניח, זה לצד זה :

1) נייר היצירה הפוך, כך שגבו כלפי מעלה והיצירה עצמה כלפי מטה.

2) נייר אותו נדביק לגב נייר-היצירה, כשהוא מגולגל לכל אורכו כשצידו החלק החל פונה החוצה. על הנייר המגולגל נניח חפץ ארוך וקל (סרגל) כדי שיישאר מגולגל על גבי המשטח. חשוב לציין ששולי הנייר יהיו ישרים, כדי שההדבקה תהיה מקבילה לאורך נייר היצירה.

 לחלוח נייר היצירה: נשים את קערת הדבק בצד הניירות, שכל המברשות בסמוך לה. לאחר שווידאנו שהמתיז אכן מרסס טיפות בגודל מינימלי - נרסס את כל גב נייר היצירה כך שיהיה לח, ועם המים ישתטח בקלות במידה ויש בו קפלים או קמטים, וגם יוכל לקלוט טוב יותר את הדבק (יש להימנע להרטיב ממש את הנייר, אחרת צבעים עלולים ל"הימרח" וגם הנייר לא יוכל לספוג תוספת נוזל הדבק). לאחר הריסוס, ננגב את המים מסביב לנייר היצירה ועם מברשת שיער הכבש נחליק בזהירות את הנייר הלח מפנים החוצה וניישר ככל שניתן  את נייר היצירה. מרגע זה אין להזיז את נייר היצירה ממקומו, אחרת הוא עלול להתקמט ולא יהיה ניתן להמשיך בתהליך (זהירות: נייר רטוב נקרע בקלות בנסיון ל"יישר" אותו).

 מריחת הדבק: לפני השימוש במברשת הדבק – יש להרטיבה במים ולנער אותה קלות, ההרטבה מונעת מיצירת גושי דבק בין שערות המכחול. לפני הנחת המברשת על הנייר - בדוק אותה מול האור וסלק כל השערות הרופפות שחורגות החוצה, אחרת הן תדבקנה לנייר ואז יש להסירן בחוד של סכין נקייה. את הדבק נימרח על גב נייר היצירה עם המברשת במנות יחסיות (מעט על עבודות קטנות והרבה על עבודות גדולות), כשכל מריחה תבוצע בתנועות עדינות ללא לחץ על נייר היצירה מן מרכז הנייר החוצה, תחילה לאורך ארבעת האלכסונים של הנייר ואח"כ שאר הכיוונים – יש לוודא בהשתקפות הנייר באור שאכן הנייר מכוסה שכבה מלאה ואחידה של דבק. אין למהר מידיי, כדי להימנע מקריעת הנייר, או הידבקות הנייר למברשת או להפיכת הפינות פנימה. יש לנגב עם נייר הסופג בזריזות ובזהירות את כל שאריות הדבק ולוודא שיהיה יבש ונקי ככל האפשר מסביב לנייר היצירה. מריחת הדבק תעשה בפעם אחת, אין לשים יותר משכבת דבק אחת על נייר היצירה.

 הדבקת נייר הגב: כעת ניקח את הניר הגב המגולגל ביד שמאל, כאשר את הסרגל שהיה מונח עליו - נניח עם יד ימין על משטח העבודה במרחק של כ-2 ס"מ ובמקביל לשוליי רוחב נייר היצירה. כעת עם יד ימין הפנוייה נניח את שולי רוחב ניר הגב לאורך שולי הסרגל, כשפינות הנייר הגב בולטות במרחק של כ-2 ס"מ משני צידי נייר היצירה. עם אצבע יד ימין נחליק ונצמיד את שולי רוחב נייר הגב היבש כשהם מקבילים ככל האפשר על שולי רוחב נייר היצירה הרטוב מנוזל הדבק. מרגע זה נייר הגב מוכן להדבקה עם מברשת זנב הסוס שניקח ביד ימין, ונעביר אותה שוב לאורך שולי נייר הגב שכבר מודבק על שולי נייר היצירה, וכך תוך כדי גילגול לפתיחת נייר הגב ביד שמאל, נדביק תוך כדי הצמדתו לגב נייר היצירה עם המברשת שביד ימין, עם הקפדה שנייר הגב יהיה מתוח וישר כל הזמן. תנועות מברשת שער הסוס תהיינה הלוך-ושוב לרוחב נייר הגב עד קצה נייר הגב שיודבק בקצה השני של נייר היצירה. ההברשה תתבצע בצורה עדינה, אחידה וחלקה, כדי שבועות אוויר מועטות ככל שאפשר יילכדו בזמן הדבקת שני הניירות.

בסוף, כדי לחזק את ההדבקה ולהוציא כל בועות האויר שבכ"ז נלכדו ולקבע את ההדבקה - יש לשים ניר עבה יבש על נייר הגב לעבור שוב עם מברשת שיער הסוס בהברשות יסודיות עם יותר לחץ מצד אל צד לאורכו ואח"כ לרוחבו של כל נייר הגב. בשלב זה מתבצע גם ייבוש חלקי של העבודה. בתום ההדבקה, נייבש את הלחות שבמברשות עם נייר הסופג ונשים אותן עם הסרגל בצד.

 הייבוש: גם כאן ישנן שתי שיטות של ייבוש:

1) מסורתית : ייבוש אנכי באוויר על משטח עומד, שמחייבת שוליים רחבים של 10-15 ס"מ של נייר הגב סביב לנייר היצירה. שיטה זו בזבזנית יחסית בנייר ומוגבלת בכמות העבודות שניתן לייבש בו זמנית, אלא אם כן ישנם הרבה משטחי ייבוש אנכיים זמינים. השוליים הרחבים נדרשים לשם מריחת דבק לאורך כל שוליהם, כשהעבודה המודבקת עדיין מונחת הפוכה על משטח ההדבקה, תוך הקפדה להשאיר רווח יבש ללא דבק בין השוליים (עם הדבק) של דף הגב לשולי דף היצירה (המודבקת מתחת לנייר הגב). 

2) פראקטית: ייבוש אופקי על משטח שוכב, חסכונית בנייר ומאפשרת שימוש של ניירות גב עם שוליים מינימליים עד 2-3 ס"מ. שיטה זו חסכנית בנייר ומאפשרת ייבוש תחת לחץ של הרבה עבודות בו זמנית שנערמות זו מעל זו, כשעליהן וביניהן קרטונים עבים הסופחים מהן את המים. הקרטונים המומלצים הם קרטוני ביצוע, נקיים ויבשים אותם נשים בצד קרוב ככל האפשר למשטח העבודה.

נרים בזהירות פינה אחת מפינות הנייר המודבק לפי סוג שיטת הייבוש: בשיטה הפרקטית עם יד ימין בלבד ובשיטה המסורתית נאחוז ביד ימין במברשת שיער הסוס כשהמברשת נמצאת מתחת לפינת נייר העבודה, ויחד עם יד שמאל נרים בזהירות פינת נייר סמוכה וכך נרים את כל נייר היצירה המודבק, הרטוב עדיין עם הדבק מן המשטח העבודה.

אם הייבוש אנכי - נמקם ישר את נייר היצירה על המשטי העומד שחזיתו אלינו ועם המברשת נדביק מייד את הפינה הימנית ואת הפינה השמאלית וכך שידינו פנויות - להדביק לפי מטה את שאר כל שולי היצירה כשהיא מתוחה וישרה ככל האפשר.

אם הייבוש אופקי - נניח את הנייר בזהירות מיושר לגמרי על גבי קרטון הביצוע – כשצד היצירה, הוא כלפי מעלה! לאחר שהונחו העבודות זו לצד זו על כל שטח הקרטון – יש לכסותן בקרטון ביצוע נוסף בגודל זהה. על קרטון זה אפשר להניח עוד עבודות מודבקות, וכן הלאה. בסוף, תמיד יונח מעל קרטון ביצוע נוסף עליון, שעל שטחו יונחו ספרים או משטח כבד אחר לוודא לחץ ליישור וייבוש מיטבי. עבור משטח עבודות בודד – ניתן להפוך לאחר זמן מה את קרטון הביצוע העליון לזירוז הייבוש. עבור עבודות גדולות, המפרישות הרבה מים, מומלץ לשים 2 קרטוני-ביצוע בין כל סט של עבודות. 

יש להניח לעבודות להתייבש, ללא כל הפרעה יומיים-שלושה ואף יותר בימים לא חמים. בתום הייבוש, חותכים בסכין סביב כל נייר יצירה בייבוש אנכי מן השוליים המודבקים, או מסירים בעדינות כל העבודות המיובשות אופקית מעל קרטון הביצוע, שכעת הן מוכנות למיסגור.

 הערות:

  • רצוי להפריד את הדבק לכמויות נפרדות, ולהימנע מליכלוך של כל הדבק (כמו מדיו וצבעים שנספחים מן עבודות טריות או חלודה מן מברשות ישנות), זאת כדי למנוע כל אפשרות של זיהום והכתמה של העבודה עצמה. 

  • עבודות מאד גדולות ובמיוחד אלו שהודבקו על נייר עדין, עלולות להיות כבדות כשהן רטובות, ואז רצוי בשני אנשים להרמת הנייר משני צידיו, כדי שלא ייקרע ממשקל עצמו.

  • במידה והעבודה שהתייבשה בכ"ז נדבקה לקרטון הביצוע, יש להפעיל קצת תושייה ועם סכין חדה ובד נקי ולח עם מים נקיים, ניתן לשחרר את העבודה. הידבקות לקרטון הביצוע אמורה לקרות רק בשוליים של נייר הגב, לעולם לא בשטח הפנימי של נייר היצירה עצמה. במקרים של הדבקות שוליים על עבודה - אם האילתור אינו עוזר, יש לחתוך ולוותר על השוליים הבעייתיים האלה. 

  • הדבקה עבודות צבע (צבעי מים ודומיהם) היא בעייתית, ויש לנקוט בזהירות הן בשלב הציור והן בשלב ההדבקה. הכלל אומר שיש לצבוע על גבי הנייר בכמה שפחות שכבות של פיגמנטים כבדים (כמו אדום, לבן), משום שעודף צבעים מסוג זה עלול להתמוסס ולהימרח על הנייר במהלך ההדבקה, ולהכתים את היצירה ולהרוס אותה. במידה וצבע כן נמרח במהלך ההדבקה, ניתן לתקן עם מכחול נקי ומים נקיים לטשטש את ההתפשטות הצבע הלא רצוייה מייד לאחר שהעבודה הונחה על קרטון הביצוע לקראת הייבוש.

: נייר העבודה

: נייר הגב

: נוזל הדבק

: כמשקולת וליישור של נייר הגב 

: למריחת נוזל הדבק

: ליישור והחלקה של נייר לח

: להצמדת נייר הגב לנייר העבודה

: להרטבת הניירות

: לספיגת עודפי דבק

: לשיטוח סופי של נייר היצירה לאחר ההדבקה

: להרמת פינות העבודה ולהסרת שולי נייר עודפים

: לייבוש העבודות