אביב ביפן : אפריל - Japan Spring : April 

תרגום ועריכה: גיא רוזנר מן הספר: (Floral Calendar of Japan" (1938"​

ישנו פתגם נפוץ ביפן האומר "חום וקור יחדיו עד השוויון בלבד" ופירושו שמגיע שוויון האביב, שחל ב-21 או ב-22 למרס. כלל וכלל לא משנה כמה קר היה החורף, תחושת החום היא כבר מוחשית, בדומה לשוויון הסתיו שחל ב-23 או ב-24 לספטמבר, המביא עמו הקלה בחומו של הקיץ, ומבשר תחילת עונה של קרירות מרעננת. במהלך חודש מרס, עדיין קר וישנם ימים בהם נושבות רוחות קרות, אך עם בוא חודש אפריל אנו חווים תחילת אביב של ממש. חודש אפריל, יחד עם חודש ספטמבר, הוא הזמן הטוב ביותר של השנה ביפן. אנו מרגישים כל יום שהימים הולכים ומתארכים, השמים מתבהרים לרקיע בלי אפילו ענן אחד, אך עדיין עם אובך אביבי לבן חיוור מעל – כאלה הם ימי חודש אפריל.

אחרי ראשון הפורחים - האפרסק, באים אחריו בפריחותיהם המסנוורות עולם ומלואו, ה-nasi (לטינית: Pirus Montana var. Rehderi, אגס), anzu (ל: Prunus Ansu, משמש), sumomo (ל: Prunus Salicna var Typica, משמש), tintyōge או jinchoge (ל: Daphne Odora, דפנה), kobusi (ל: Magnolia Kobus, מגנוליה), mokuren (ל: Magnolia Liliflora, מגנוליה), rengyō (ל: Rangium Japonicum, פורסיטיה נטוייה), yamabuki (ל: Kerria Japonica, ורד הרים), kaidō (ל: Malus Halliana), ועוד כה הרבה עד שזה בלתי אפשרי לספור את כולם. אך מעל לכולם : ה-sakura (דובדבן) היא מלכת הפרחים של חודש אפריל, ופריחתה מייצגת את האביב יותר יותר מכל שאר הפרחים ביפן, עד כי המלה hana ("פרחים") מתפרשת כ-sakura.

פורחים דובדבני יושינו              –  mi-Yoshino no sakura saki keri tei

פרחי אביב דמו לשליטי עליון      –    na naki ni niru haru no hana kana

ואכן כך היפנים באמת חשים, וכמה נכון לחשוב שהדובדבן הוא הפרח המועדף ביפן, הן בתפארת הפריחה והן באצילות נשירתה !

שירת יפן

טבע ופרחי יפן

Spring - אביב

Summer - קיץ

Autumn - סתו

Winter - חורף

מספר עלי הכותרת בעצי הבר הוא חמישה ובדור בודד, הרי שבמינים התרבותיים המספרים הם רבים, עד למרובה מכולם -kikuzakura (דובדבן החרצית), שפרחיו הם בדור כפול עם מאתים עלי כותרת. ישנו דובדבן נוסף הידוע בשם ukonzakura .עם פרחים צהובים, ממנו פותחו זנים נוספים .בתמונה מטה ניראים אזור הרי יושינו (Yoshino) שנמצא דרומית לקיוטו, מקום עתיר ומפורסם בעצי הדובדבן שלו ואתר עלייה לרגל בזמן פריחתם מכל רחבי יפן.

באפריל לא רק העצים פורחים, אלא כמובן גם שפע של פרחים. הפרחים הבולטים בחודש זה הם ה-sumire (לטינית: Viola spp. : סגל), tampopo (ל: Taraxacum Patycarpum : כתמה), rengesō (ל: Astragalus Sinicus: קֶדֶד סיני), tukusi, (ל: Equisetum Arvense: שבטבט), na-no-hana (ל: Brassica Campestris, subsp. Chinensis: כרוב) וה-sakurasō (ל: Primula Sieboldii: בכור אביב).

ה-rengesō, השייך למשפחת הקטניות (Leguminosae), נושא צבירים של פרחים קטנים בצבע אדמדם-סגול וניראה עדין ומלא חן. ביתו המקורי הוא בסין, אך הוא גדל בכל רחבי יפן. בסתיו, לאחר קציר האורז, האיכרים זורעים את השדות בזרעים של צמח זה, ובזמן פריחתו באביב, הוא מכסה במרבד אדום את מרחבי השדות. השורשים מכילים בקטריה אקסוסטוסית המעשירה את הקרקע בחנקן, והאיכרים מגדלים צמח זה כדי לעשותו דשן ירוק בחרישתם את השדות באביב. הזרעים מתפזרים ברוח, והצמח אפשר וייראה גם לצידי הדרכים.

שבטבט - tukusi

כתמה, לאחר פריחה​

כתמה​ - tampopo

קדד - rengesō

בכור אביב - sakurasō

כרוב - na-no-hana

סגל - sumire

בכור אביב - sakurasō

בכור אביב - sakurasō

כרוב - na-no-hana

פרחי ה-sumire (סגל), נראים בשדות ובהרים בצבע כחול-סגול, אשר בדומה ל-rengesō, הוא ניחן במראה רב חן וענוג במיוחד.

ה-tukusi (שכטכט) הוא הגבעול של ה-sugina (Equisetum Arvense: שבטבט), השייך לסדרת צמחים קדומה, צבעו צהבהב-חום (tutiro "צבע אדמה"), בצורתו הוא מזכיר את מכחול הכתיבה היפני, מכאן כינויו 土筆 "מכחול אדמה". הוא מוציא את נצריו בכל מקום בשדות ובהרים ובצדדי שדות האורז, כך שכל אחד שגדל במחוזות הכפר, יש לו זיכרונות של שמחת כל הילדים, הקוטפים את פרחי ה-tukusi.

ה-na no hana (כרוב), ממשפחת המצליבים (Brassicaceae), מקורו מסין, תורבת בכל מקום, ובעל שימושים לרוב; העלים הרכים נאכלים, מן הזרעים ניתן למצות שמן הנצרך גם למזון וגם לתעשייה, כאשר השמן מושלך לאחר שימוש כאשפה – "עוגת שמן" -הוא משמש כדשן טבעי. הפרחים דמויי הצלב, פורחים בצבירים של צהוב בוהק. מרבדי הפרחים הצהובים של פריחת הכרוב, הנראים פה ושם בגומחות הרים או בינות שדות ירוקים של חיטה, נותנים תוקף לעוד צבע אופייני של האביב.

ה-tampopo (כתמה) שייכת למשפחת המרכבים (Compositae), ויש לה עלים בעלי גוף הסדורים בשושנת, שממרכזה גבעול המתנשא לגובה של 10 ס"מ, שבראשו נושא פרח צהוב מושך עין. הזרעים, הנמצאים בתוך פלומת מוץ רכה, מופצים ברוח לכל עבר.

ה-sakurasō (בכור אביב) הוא צמח רב-שנתי גדל בר בשדות ובהרים, המוציא שושנת של מספר עלים, שממרכזה עולים מספר גבעולי פרחים לגובה של 20 ס"מ, שבראשם פרחים בצבעי וורוד עד סגול מרהיבים, בני חמישה עלי כותרת; המזכירים את אלה של הדובדבן, וזו הסיבה מדוע קוראים לבכור אביב גם sakurasō ("עשב הדובדבן"). מאחר והפרחים מושכים עין, הם מגודלים לרוב כבר מזמנים עתיקים. ידוע מרישומים כי תירבות בכור אביב נהיה יותר פופולרי לפני 300 שנה, לקראת תום תקופת טוקוגאווה (אמצע המאה ה-19). כיום קיימים יותר מ-300 סוגי בכור אביב. למרות ההשוואה אל הרקפות הדהימות של אירופה, רוב הסוגים היפאניים הם פשוטים וביתיים, ומבטאים טוב יותר את המוסכמות של האסתטיקה היפאנית.

פרח מיוחד נוסף הוא הסחלב, ממנו פורחים ביפן מספר מינים, שחלקם אנדמיים (מקומיים) רק ביפן, כשהידוע מכולם הוא דווקא סחלב הבר (cymbidium goeringii, 蘭 ,ran), שנחבא במעבי היער לצד מקווי מים או נחלים - מראהו צנוע גובהו כ-60 ס"מ ופרחיו הירוקים בגודל כ-5 ס"מ, אך עם ניחוח נהדר. הסחלב מסמל אלגנטיות צנועה המוערכת ביפן ומיוחסים לו גם תכונות מרפא רבות. הסחלב, נמנה על ארבעת האצילים (shi kun shi - 四君子) של ציורי הדיו (סומי-אה 墨絵) ביפן ובסין, ומסמל את עונת האביב. ביפן, מגדלים את הסחלב גם בעציצים, ותירבתו אותו לזנים צבעוניים ויחודיים, ובעונה זאת מתקיימות גם תערוכות נושאות פרסים לסחלבים ברחבי יפן.