חורף ביפן : דצמבר - Japan Winter : December
תרגום ועריכה: גיא רוזנר מן הספר: (Floral Calendar of Japan" (1938"
לבסוף מגיע החודש האחרון של השנה, שלפי לוח השנה היפני, הוא החודש הראשון של החורף. אפילו בדצמבר, עד למחציתו של החודש, ישנם ימים חמימים ונעימים, כאשר מזג האויר בהיר, ללא רוח - כמעט כמו אלה שיש באביב, וידועים בשם Koharubiyori או "עונת האביב הקטן" (小春日和); אך הימים מתקצרים במהירות, ולעיתים כשיורד הגשם הוא כבר מלווה בשלג או רסיסי ברד.
חוץ מהחרציות שעוד שורדות כפרחים האחרונים של השנה, כל הפרחים המוכרים כבר אינם; העצים איבדו כל עלוותם ומתכוננים לקראת הקור. הצמחים Tya-No-Hana (פריחת התה) ו-Sazanka (לטינית: Camellia Sasanqua) הם הפרחים היחידים של חודש זה. פרחי Tya-No-Hana הם פריחת התה הירוק הנודע של יפן, צבע הפרחים הקטנים לבן ומראם מלבב מאד , הם בעלי חמישה עלי כותרת ואבקנים צהובים ארוכים. העלים של התה נאספים בחודש מאי.
פריחת Sazanka מאד מזכירה את פריחת הקמליה (Tubaki), אך יותר שקטה בחזותה. הפרחים הם בצבע וורוד חיוור או לבן. הצמח מטופח בגנים, ומשומש ליצירת גדרות חיות; בדרומה של יפן ניתן למצאו גדל בטבע.
למרות שהם אינם פרחים, ישנם צמחים שיש להתייחס אליהם כעת, ובהקשר ללוח השנה של הצומח היפני. הם ה-Sasaוהבמבוק (Take). ה-Sasa מתפשט על שטחים גדולים באיזורי ההר, ויוצר במקום הימצאו, מראה מאד אופייני המצוי ברוב נופי יפן. היכן שה- Sasa נקצר או נשרף באש, הוא מחדש עצמו על פני כל השטח; מרחוק, הוא נראה כמו שטח של עשב ירוק. Sasaגדל גם תחת עצים ומכסה את רצפת היער, ואין זה נדיר למצוא את שורשיו משתלטים על כל הקרקע, ודוחקים את כל שאר הצומח, ובכך מסייעים ל-Sasa לתפוס כל השטח לעצמו בלבד. בין סוגי ה-Sasa אפשר למצוא את ה-Kumazasa (לטינית:Sasa Veitchii), הצומח לגובה של 30 ס"מ, והננטע גם בגנים. העלים מופיעים באביב, ובסתיו – לאחר לגדלו לגודלם המירבי, מתחילים להתייבש בשוליהם, ותוך כדי כך הם מלבינים, עד שרק החלק המרכזי של העלים נותר ירוק, ובמראה זה הוא עובר את כל החורף. המראה של Kumazasa עומד באומץ תחת השלג מוסיף ברק וחן לגן החורפי.
שירת יפן
טבע ופרחי יפן
Spring - אביב
Summer - קיץ
Autumn - סתו
Winter - חורף
הבמבוק יוצר סבך עבות וגדל הן באיזורי ההר והן במישורים; הוא מרכיב מרכזי בצומח של כל נופי הארץ. הוא מוציא נצרים בתחילת הקיץ, הידועים בשם takenoko או "נצרי חיזרן" (במבוק; הם רכים, עסיסיים וטעימים, ולרוב משמשים למאכל. לקנים הבוגרים יש גמישות רבה, ונצרכים באופן נרחב בבניין ולשימושים וצרכים רבים. הקנה יכול להגיע לגובה של כ-10 עד 20 מטר, ולמעט מקום המפרקים – פנימו חלול. התפצלויותיו אפשריות בכל מקום שיש מפרק, שם יכול להצמיח ענפים ועלים. העלים הם ירוקי-עד ולעולם לא משתנים, ומעניקים כך מראה של רעננות. מימים קדומים הבמבוק מצוי ביחסים קרובים לחיי העם היפני, ומתואר בציורים ומוזכר בשירה.
ביפן, הקור בחורף לעולם אינו באמת מצמית, אך בסופו של דצמבר כל הטבע נראה עגום וריק, ורק העצים ירוקי-העד, היכולים לקור, מראים בגאווה את עלוותם הירוקה. בעת המודרנית, עם השפעת המערב, מקובל בבוא החגים כדוגמת חג-המולד, לראות קישוטי דקורטיביים מערביים מכל עבר.
בתרבות הסינית והיפנית יש יחס רב ערך לכמבוק. שם הוא מסמל חיוניות ואריכות ימים, אשר בדרך כלל מתייחסת לאדם שיש לו התנהגות למופת ואופי אצילי. עצי הבמבוק הם דקים וגבוהים עם מפרקים לאורכם וצורת העלים כמו נדני פגיון, ובשקט הם גדלים גם בהרים נידחים. גמישותו העמידה וכוח רצון של הבמבוק תוף עמידה איתנה בצבע ירוק-עד בתלאות החורף תחת משא השלג, היה ונשאר אהוב ע"י דורות של אנשי עט וציירים רבים בסין וביפן.
הבמבןק נמנה על ארבעת האצילים (shi kun shi - 四君子), הם ארכעת הצמחים הראשיים בציורי הדיו (סומי-אה 墨絵) ביפן ובסין, אך מסמל מביניהם דווקר את עונת הקיץ. חשיבות ציור הבמבוק הוא בלימוד אופן הציור של שני סוגי קווים ישרים, (1) עם עצירות מכחול בתחילה ובסוף כל קו לציור של ענפי הבמבוק, (2) קווי מכחול ללא עצירה עם לחץ משתנה לציור של העלים.